לחפש עבודה בעידן הפייסבוק

האם בקרוב ייאסר על מעסיקים לחפש עלינו מידע ברשתות החברתיות?

לחפש עבודה בעידן הפייסבוק
רוצים לתאם פגישה עם מירב?

לפרטים נוספים ניתן לפנות למירב האובן, יועצת המרכז לפיתוח קריירה:

 

במייל: haubenme@tauex.tau.ac.il 

 

בטלפון: 03-6409695

 

הכירו את מירב האובן

בשנים האחרונות הרשתות החברתיות הובילו לתהליך תרבותי בו לאנונימיות ולפרטיות אין כמעט מקום. לרבים מאתנו פרופיל פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר הכולל תמונות אישיות, אירועים חשובים, דעות, קבוצות שאנו חברים בהן ועוד ועוד. הרשתות גרמו לנו להיות משוייכים ומתוייגים, צופים ונצפים ובעלי נוכחות וירטואלית שמשפיעה על המציאות שלנו באופן משמעותי. 

 

בתהליך חיפוש עבודה הפכו הרשתות החברתיות למקור מידע מרכזי עבור המעסיקים והמועמדים. מחפשי עבודה רבים תרים אחר משרות נחשקות ברשת, והמעסיקים מצידם תרים אחרי מועמדים מתאימים ואוספים מידע שיכול לסייע להם בתהליכי המיון. כלים כמו פייסבוק גורמים למעסיקים לקבל הצצה לגבי המועמדים מחוץ לקורות החיים והמכתב הנלווה. כך רבים מהם מספרים כי לפני ראיון עבודה הם בוחנים את התנהגותו ואישיותו של המועמד דרך פרופיל הפייסבוק האישי שלו.
 

 

בוחנים אתכם בפייסבוק

בסקר שערכה חברת הגיוס האמריקאית Jobtive בשנת 2015 נמצא כי כמעט כל המעסיקים משתמשים ברשתות החברתיות. כך למשל 87% מהמגייסים משתמשים בלינקדאין ו-55% משתמשים בפייסבוק. בסקר שנערך על ידי Carrerbuilder בשנת 2016 נחשף כי 57% מהמעסיקים ייטו שלא לראיין מועמד שאינם יכולים למצוא ברשת, וש-54% החליטו לוותר על מועמד בהתבסס על הנוכחות שלו באינטרנט. יותר מרבע מהמעסיקים מצאו תוכן ברשת שגרם להם לנזוף או לפטר עובדים.
 

כמעט מחצית מהמעסיקים מודים שמצאו מידע ברשת שגרם להם שלא להעסיק מועמדים לעבודה: תמונות, סרטוני וידאו או מידע פרובוקטיבי ולא נאות (46%), מידע לגבי המועמד החושף כי הוא משתמש באלכוהול וסמים (46%), הערות מפלות הקשורות לגזע, דת ומגדר (33%), מועמד שמדבר רעות על החברה הקודמת שעבד בה או על עמיתיו לעבודה (31%), מיומנויות תקשורת דלות (29%).
 

לעומת זאת, שליש מהמעסיקים מצאו מידע ברשתות שגרם להם להעסיק את אותו מועמד: כישורים מתאימים של המועמד לדרישות המשרה (44%), אתר של המועמד המעביר תדמית מקצועית (44%), אישיות של המועמד המתאימה לתרבות הארגון (43%), תחומי עניין מגוונים (40%) ומיומנויות תקשורת מצוינת (36%).
 

 

שימוש מושכל ברשתות החברתיות

נושא חיפוש המידע ברשתות החברתיות מצד המעסיקים מעלה לא מעט שאלות חשובות. האם המידע שאנו מפרסמים ברשת מעיד בהכרח על היכולות שלנו לבצע את התפקיד בהצלחה? עד כמה המידע הפרטי שאוספים המעסיקים רלוונטי וענייני? האם וכיצד עלינו לשנות את האופן שבו אנחנו משתמשים ברשתות?

 

ייתכן מאוד שבקרוב מעסיקים במדינות אירופה יצטרכו לחשוב היטב לפני שהם מקלידים את שם המועמד בשורת החיפוש בפייסבוק: בחודש יולי האחרון פורסמו הנחיות חדשות המזהירות את המעסיקים לגבי סיכונים משפטיים הכרוכים בבדיקת הפרופילים של מועמדים לעבודה ברשתות החברתיות. על פי הכללים, על המעסיק לפרסם אזהרה לפני שהוא בודק את החשבונות המקוונים של המועמדים. אם המועמדים אינם רואים אזהרה זו, החברה עלולה להפר את כללי ההגנה על נתונים של האיחוד האירופי. על מעסיקים נאסר לאסוף נתונים מתוך המדיה החברתית כחלק מתהליך הגיוס, אלא אם הוא "הכרחי ורלוונטי" עבור עבודה מסוימת.
 

בינתיים, עד שיוחלט לאמץ תקנות דומות גם אצלנו בארץ, חשוב שכמחפשי עבודה נהיה מודעים לכך שמעסיקים אוספים מידע ברשתות, מידע שעשוי להשפיע על סיכויי הקבלה שלנו לעבור את תהליכי המיון לתפקיד הנחשק. ראשית, בדקו את הגדרות האבטחה שלכם: הגדירו מי יכול לראות את הפוסטים, התמונות ושאר המידע שאתם משתפים ברשת. כמו כן, הגבילו את הפרסומים לרשימת החברים שלכם בלבד. בנוסף, דאגו לתמונת פרופיל ותמונת רקע ייצוגית ככל הניתן. לבסוף, מומלץ להצטרף לקבוצות מתחום העיסוק שלכם, להעלות ולשתף פוסטים מקצועיים המציגים את הידע ומידת העניין שלכם בתחום עיסוקכם. הקפידו כמובן שאינכם כותבים בטעויות כתיב ושפה.
 

זכרו כי הנוכחות שלכם ברשת מייצרת ומנציחה את המותג המקצועי שלכם, דאגו לשמור ולנהל אותו כך שתוכלו להגדיל את הסיכויים שלכם בשוק התעסוקה.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>